אירופה מכוונת למפעלי ג’יגה-וואט (Gigawatt-scale) בתחום הבינה המלאכותית (AI) במטרה לחזק את תעשיית ה-AI המפגרת שלה ולהתמודד עם אתגרי מגזר המשתנה במהירות. ההתלהבות סביב הרעיון של מפעלים שמיישמים ייצור מבוסס AI צברה תאוצה בחודשים האחרונים, במיוחד לאור העובדה שמנכ”ל אנבידיה (Nvidia), ג’נסן הואנג, הדגיש את חשיבות התשתית באירוע שנערך ביוני. הואנג בירך על “מהפכה תעשייתית” חדשה, ואמר כי חברתו פועלת לסייע למדינות לבנות מפעלי AI המייצרים הכנסות באמצעות שותפויות בצרפת, איטליה ובריטניה. המטרה השאפתנית של האיחוד האירופי היא להדביק את הפער מול ארה”ב וסין, המחזיקות נכון להיום בנתחים משמעותיים בהרבה מקיבולת המחשוב העולמית בתחום ה-AI.

אסטרטגיית האיחוד האירופי: איחוד משאבים ומיליארדי יורו בהשקעות

האיחוד האירופי מתאר את מפעלי ה-AI כ”מערכת אקולוגית דינמית” המאגדת יחד כוח מחשוב, נתונים וכישרון כדי ליצור מודלים ויישומי בינה מלאכותית. הגוש מפגר זה מכבר אחרי ארה”ב וסין במרוץ להרחבת הבינה המלאכותית. עם 27 חברות באיחוד, האזור איטי יותר לפעול בכל הנוגע להסכמה על חקיקה חדשה. עלויות אנרגיה גבוהות יותר, עיכובים בהיתרים ורשת חשמל הזקוקה נואשות למודרניזציה, גם הם גורמים העלולים לעכב את ההתפתחויות. הנה וריקונן, סגנית נשיא הנציבות האירופית לריבונות טכנולוגית, ציינה כי מטרת הגוש היא לאחד מערכי נתונים איכותיים, קיבולת מחשוב וחוקרים, הכל במקום אחד. וריקונן הדגישה כי לאיחוד האירופי יש את כל המרכיבים הנדרשים כדי להיות תחרותי במגזר זה, תוך בניית ריבונות טכנולוגית. היא ציינה, “יש לנו, לדוגמה, 30% יותר חוקרים לנפש מאשר בארה”ב, המתמקדים בבינה מלאכותית. כמו כן, יש לנו כ-7,000 סטארט-אפים שמפתחים בינה מלאכותית, אבל המכשול העיקרי עבורם הוא שיש להם קיבולת מחשוב מוגבלת מאוד. וזו הסיבה שהחלטנו, יחד עם המדינות החברות שלנו, להשקיע בתשתית חיונית זו”.

עד כה, האיחוד האירופי העניק 10 מיליארד יורו (11.8 מיליארד דולר) במימון להקמת 13 מפעלי בינה מלאכותית ו-20 מיליארד יורו כנקודת התחלה להשקעה בגיגה-מפעלים, מה שמסמן את מה שהוא מגדיר כ”השקעה הציבורית הגדולה ביותר בבינה מלאכותית בעולם”. הגוש כבר קיבל 76 הבעות עניין בגיגה-מפעלים מ-16 מדינות חברות ב-60 אתרים. וריקונן ציינה כי הקריאה לעניין בגיגה-מפעלים הייתה “מכריעה”, ועלתה בהרבה על ציפיות הגוש. היא הדגישה כי מדובר בהשקעות גדולות מאוד מכיוון שהן “חזקות פי ארבעה מבחינת יכולות מחשוב מאשר מפעלי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר, וזה אומר מיליארדי השקעות. כל אחד מאלה דורש השקעה של שלושה עד חמישה מיליארד יורו”. כדי שהמפעלים יהוו תוספה משמעותית ליכולת המחשוב של אירופה, יידרש השקעה משמעותית רבה יותר מצד המגזר הפרטי למימון התשתית היקרה.

מפעלי AI: מנתונים גולמיים למוצרי בינה מלאכותית מתקדמים

האיחוד האירופי מתאר את המתקנים כ”מרכז שירות אחד” עבור חברות בינה מלאכותית. הם נועדו לשקף את התהליך המתבצע במפעלים תעשייתיים, אשר הופכים חומרי גלם לסחורות ושירותים. במפעל בינה מלאכותית, נתונים גולמיים נכנסים לקלט, ומוצרי בינה מלאכותית מתקדמים הם התוצאה הצפויה. אנדרה קוכנין, אנליסט מחקר מניות ב-UBS, מתאר זאת כ”מרכז נתונים עם תשתית נוספת הקשורה לאופן שבו הטכנולוגיה תאומץ”. מטרתו היא “ליצור קיבולת של יחידות עיבוד גרפיות (GPU), כלומר בעצם לבנות מרכזי נתונים עם יחידות עיבוד גרפיות שיכולות לאמן מודלים ולהריץ הסקות… ואז ליצור תשתית שתאפשר להנגיש זאת לעסקים קטנים ובינוניים ולצדדים שלא יוכלו פשוט לבנות משלהם”. מרטין וילקי, אנליסט מחקר בסיטי, מוסיף כי אופן השימוש במתקן הוא המפתח לייעודו כמפעל בינה מלאכותית. לדבריו, “אתה יוצר פלטפורמה על ידי שימוש בשבבים בעלי רמות מטורפות של קיבולת מחשוב, ואם חיברת אותה לרשת שמסוגלת להשיג את הכוח להשתמש בהם במלוא הקיבולת, אז העולם נמצא לרגליך. יש לך יכולת עצומה לעשות משהו, אבל ההצלחה שלו תוגדר על ידי מה שתשתמש בו”.

חברת התקשורת טלנור (Telenor) כבר בוחנת מקרי שימוש אפשריים עבור מתקנים כאלה עם השקת מפעל הבינה המלאכותית שלה בנורווגיה בנובמבר בשנה שעברה. קארן הילסן, מנהלת החדשנות הראשית של טלנור וראש מפעל הבינה המלאכותית, הדגישה כי ריבונות נתונים היא המפתח. “אם אתם רוצים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחדש ולהפוך את העסק ליעיל יותר, אז אתם עלולים להכניס מידע עסקי קריטי ורגיש לעסקים למודלים של בינה מלאכותית אלה”, אמרה. החברה עובדת עם BabelSpeak, אותה תיאר הילסן כגרסה נורווגית של ChatGPT, המתרגמת דיאלוגים רגישים. הילסן ציינה כי אנו חווים “מהפכת מודיעין” שבמסגרתה “מפעלי בינה מלאכותית ריבוניים יכולים באמת לעזור לקדם את החברה”

אתגרים וסיכויים: כוח מחשוב, תשתית חשמל וצפי לטווח ארוך

וריקונן אמר כי מפעל הבינה המלאכותית הראשון באזור ייכנס לפעולה בשבועות הקרובים, כאשר אחד הפרויקטים הגדולים ביותר יושק במינכן, גרמניה, בימים הראשונים של ספטמבר. אך עבור ג’יגה-מפעלים, הסיפור שונה. ברטין מרטנס, חוקר בכיר בברוגל, תהה מדוע יש צורך לסבסד השקעות כאלה על ידי כספים ממשלתיים. הוא ציין כי “אנחנו עדיין לא יודעים כמה השקעה פרטית הוצעה כהשלמה לסובסידיה של משלם המסים, ומה הקיבולת וגודל המפעלים האלה. זה עדיין לא ברור בשלב זה, ולכן קשה מאוד לומר כמה זה יוסיף מבחינת קיבולת המחשוב”.

צריכת חשמל היא גם נושא מרכזי. מרטנס ציין כי בניית ג’יגה-מפעל מבוסס בינה מלאכותית עשויה להימשך שנה עד שנתיים – אך בניית מפעל ייצור חשמל בגודל כזה דורשת הרבה יותר זמן. “אם אתם רוצים לבנות ג’יגה-מפעל חדיש עם מאות אלפי שבבי Nvidia, אתם צריכים לסמוך על צריכת חשמל של לפחות ג’יגה-וואט אחד עבור אחד מהמפעלים האלה. האם יש מספיק מקום ברשת החשמל של אירופה בכל המדינות האלה כדי ליצור את המפעלים האלה נותר לראות… זה ידרוש השקעה משמעותית ביכולת התחדשות חשמל”, אמר ל-CNBC.