ותוצאותיו המיידיות
ב-2 באפריל 2025, הכרזתו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, על “יום השחרור” הכתה גלים בכלכלה העולמית. ההכרזה כללה הטלת מכסים גורפים של 10% על כלל המוצרים המיובאים לארה”ב, ובנוסף, מכסים גבוהים במיוחד על מדינות עם גירעון סחר משמעותי מול ארצות הברית. מטרת המהלך הייתה מוצהרת: להחזיר את השליטה הכלכלית לארה”ב, לתמרץ ייצור מקומי ולהפחית את התלות בשרשראות אספקה זרות.

התגובה בשוקי ההון הייתה מיידית ואלימה. מדד ה-S&P 500 צנח בכ-19% משיאו הקודם, ושוקי המניות ברחבי העולם נכנסו לסחרור של חוסר ודאות ופסימיות. מדינות רבות הביעו התנגדות חריפה לצעד, ואנליסטים בוול סטריט העריכו כי המכסים יובילו להאטה כלכלית גלובלית ולפגיעה קשה ברווחיות החברות, במיוחד אלה התלויות בייבוא או בייצוא.

התפתחויות משפטיות: סאגה בבתי המשפט
הדרמה סביב המכסים לא התנהלה רק בזירה הכלכלית, אלא גם בזירה המשפטית. בסוף חודש מאי 2025, קיבל בית המשפט האמריקאי לסחר בינלאומי החלטה תקדימית שקבעה כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות חוקית להטיל את המכסים. ההחלטה הובילה להשעייתם המיידית, אך השמחה הייתה קצרה. זמן קצר לאחר מכן, בית המשפט לערעורים הפדרלי ביטל את ההחלטה של הערכאה הנמוכה והחזיר את המכסים באופן זמני, תוך שהוא מותיר את העניין פתוח להמשך דיונים.

המאבק המשפטי צפוי להימשך בחודשים הקרובים, עם ציפייה גבוהה שהמקרה יגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון של ארה”ב. במקביל, הממשל שוקל להשתמש בסעיף 122 לחוק הסחר מ-1974, המאפשר הטלת מכסים זמניים בשיעור של עד 15% לתקופה מוגבלת של 150 ימים בלבד. צעד זה, אם יינקט, יוכל לספק לממשל כלי ביניים להפעלת לחץ כלכלי בזמן שההליך המשפטי ממשיך להתנהל.

מטרות המכסים והשפעותיהם הכלכליות: תמונת מצב מורכבת
למכסים שהוטלו על ידי ממשל טראמפ היו שתי מטרות עיקריות, המשקפות פילוסופיה כלכלית רחבה יותר:

עידוד ייצור מקומי בארה”ב: המטרה העיקרית הייתה להפוך את הייבוא לפחות אטרקטיבי, ובכך לדחוף חברות להעביר את פעילות הייצור שלהן חזרה לאדמת ארה”ב, לצמצם את התלות בתעשיות זרות, ולחזק את שוק העבודה המקומי. עם זאת, יש לזכור כי מדובר במטרה ארוכת טווח, שכן העברת פסי ייצור ממדינות כמו סין לארה”ב היא תהליך מורכב, יקר ועשוי להימשך שנים ארוכות.

הפחתת חסמי סחר גלובליים: המכסים נועדו לשמש כלי מיקוח כדי ללחוץ על מדינות אחרות להקל על יבוא של מוצרים אמריקאיים ולשפר את תנאי הסחר עבור חברות אמריקאיות בשווקים זרים.

בטווח הקצר, ההשפעות עלולות להיות פחות חיוביות. המכסים עלולים לגרום לעליית מחירים לצרכן בארה”ב, שכן חברות יגלגלו את עלויות הייבוא הגבוהות על הצרכנים. עליית מחירים זו עלולה לפגוע בביקושים, להוביל לירידה בצריכה ולהאט את הפעילות הכלכלית הכוללת, תוך סיכון להגברת האינפלציה.

שינוי מגמה: התאוששות מפתיעה בשוק
על אף הירידות המשמעותיות שאפיינו את תחילת אפריל, שוק ההון הפגין יכולת התאוששות מפתיעה. במהלך חודש מאי 2025, נרשמה עלייה של 23% במדד ה-S&P 500 מהשפל של אפריל, מגמה חיובית שהושפעה בעיקר מהשעיית המכסים הזמנית ומתחזיות חדשות ואופטימיות מצד אנליסטים מובילים.

לדוגמה, גולדמן זאקס העלו את תחזיתם למדד ה-S&P 500 מ-5,700 ל-6,500 נקודות, מה ששידר מסר של ביטחון בשוק. באופן דומה, חברת Yardeni Research חזרה להערכה אופטימית של 6,500 נקודות, לאחר שבתחילה העריכה ירידה חדה יותר בעקבות הטלת המכסים. התפתחויות אלו משקפות את הרגישות של השוק לחדשות חיוביות, אך גם את יכולתו להסתגל במהירות לשינויים.

התבוננות היסטורית: לקחים ממשברים קודמים
ההיסטוריה מלמדת כי השוק האמריקאי, ובפרט מדד ה-S&P 500, הוכיח עמידות יוצאת דופן אל מול משברים כלכליים וגיאופוליטיים לאורך השנים. בארבעת העשורים האחרונים, המדד עבר דרך מספר משברים כלכליים משמעותיים, כולל:

התפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000: קריסה של מניות טכנולוגיה רבות.

המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת 2008: משבר פיננסי חמור שהחל בשוק הנדל”ן.

משבר הקורונה בשנת 2020: ירידות חדות ומהירות בעקבות המגפה העולמית.

משבר האינפלציה בשנת 2022: עלייה משמעותית באינפלציה והתאמה של המדיניות המוניטרית.

בכל אחד מהמקרים הללו, המדד התאושש, ובסופו של דבר, קבע שיאים חדשים. התשואה השנתית הממוצעת של המדד מאז הקמתו ב-1957 עומדת על 10.3%, נתון המצביע על פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך, גם מול תנודתיות תקופתית.