באוקטובר השנה (2021), עלה מדד המחירים לצרכן בארה”ב ב – 0.9%, והביא את קצב עליות המחירים השנתי ל – 6.2%. זה אומר שאם אמריקאי שילם על גלון חלב דולר וחצי בינואר, בסוף אוקטובר הוא כבר שילם על אותו גלון 1.6 דולרים. אם סל הקניות האמריקאי הממוצע עומד על כ – 400 דולרים בשבוע, העלייה במחירים על סל הקניות בשבוע אחד באמריקה, תעמוד על כ – 24.8 דולרים, או כ – 100 דולרים בכל חודש.

כעת, בסוף נובמבר מתפרסם שוב מדד המחירים לצרכן, ומכה את התחזיות: מדד המחירים האמריקאי עלה ב – 6.8% מאז תחילת השנה, עשירית האחוז מעל התחזיות (כבר עכשיו!), והוא חותם שיא של 39 שנים בשיעורי האינפלציה, עם קצב עליות מחירים שלא נראה כמותו מאז שנת 1983.

ארצות הברית סובלת מהצד המכוער של תהליך ההתאוששות מהקורונה, תוך כדי ההתמודדות עם זן האומיקרון שכרגע גורם לבהלה ולירידות שערים בשווקים. ואמריקה היא לא לבד: גם באירופה שיעורי האינפלציה מסתחררים מעלה ללא שליטה. מה השפעת תהליך האינפלציה על שוקי ההון ועל ההשקעות שלנו מעבר לים בתיק ההשקעות בבורסה?

ההיצע נמוך, הביקושים גבוהים

כשאנחנו סוקרים את תהליכי ההשתקמות של מדינות ושווקי הון לאחר משברים משמעותיים, כמו למשל הקורונה (ראו ערך: השפעת האסיאתית בשנת 1957, סארס בשנת 2003, אבולה בשנת 2013) אנחנו רואים שבאופן גורף, השוק מטפס בששת החודשים לאחר היציאה מן המשבר ומסכם את תקופת הדעיכה בשגשוג שמתקן את ירידות השערים ועולה עליהן. במילים אחרות, האופטימיות לאחר היציאה מן המשבר היא בצורה אופיינית משפיעה יותר מהפסימיות בתקופת ההתמודדות עימו. יכול להיות שזה בדיוק מה שאנחנו רואים כעת, עם התנפלות של לקוחות מכל העולם על חנויות ובתי עסק, עליה דרמטית בביקושים ובהוצאות משקי הבית, במדינות רבות ובראשן ארה”ב, שם משקי האב נהנו מסיוע כלכלי נרחב שעיוות את הנתונים האמיתיים של ההכנסות, האבטלה וכוח הקנייה של המשקים הפרטיים.

לצד העליות הצפויות בביקושים, שכאמור מופיעות כעת בשיעורים מועצמים בשל הסיוע הכספי בטריליוני דולרים מטעם ממשלת ארה”ב והפדרל ריזרב, אנחנו רואים גם ירידות חדות בהיצע של מוצרים רבים בשוק, בשל סיבות רבות ביניהן האבטלה הגואה והמחסור בכוח אדם לא מיומן, קשיי האספקה והמחסור החריף בנהגי תובלה, עליות מחירים של חומרי גלם, ואולי בראש הרשימה: העלייה החדה במחירי האנרגיה.

כאשר הביקושים גבוהים מן ההיצע, המחירים עולים – וזה בדיוק מה שקורה בימים אלה בארה”ב. עקומת עליית המחירים שועטת מעלה במה שניראה כמו ראלי שלא ברור איך ייעצר. לקראת השבוע האחרון של דצמבר אנחנו מסכמים שיא של 39 שנים בקצב עליית המחירים בארה”ב – ואנחנו לא צופים שהפרסומים בדצמבר יביאו איתם מסר של הרגעה.

ארה”ב לא לבד – האינפלציה דוהרת במדינות רבות נוספות

הבנק המרכזי של בריטניה הודיע באופן מפתיע לפני כשבוע על העלאה פתאומית של הריבית במשק מ – 0.1% ל – 0.25%. זאת, בשל שיעורי אינפלציה בממלכה המאוחדת שלא נראה כמותם בעשור האחרון: 5.2%. שיעורי האינפלציה בבריטניה דומים מאוד לשיעורי האינפלציה הממוצעים בקרב מדינות ה – OECD ובגוש האירו. בגרמניה שיעורי האינפלציה עומדים על כ – 4.5% ובמדינות מזרח אירופה כבר דווח על תורים משתרכים לרכישת מוצרים שמחירם צפוי לעלות.

איך האינפלציה משפיעה על תיק ההשקעות שלנו?

האינפלציה כשלעצמה אינה משפיעה על שיעורי הריבית המקומיים במשקים, המבטאים את “מחיר הכסף”, אם כי דרך אחת לבלום את האינפלציה היא בהעלאת ריבית, תהליך שכבר הוכרז עליו גם בבריטניה שהעלתה את הריבית במשק וגם בארה”ב המתכננת שלוש העלאות ריבית במהלך 2022. תהליך עליית המחירים שוחק את הערך הריאלי של הכסף בעוד העלאת הריבית הופכת את החיסכון אטרקטיבי יותר ביחס להוצאות. החשש הגדול של משקיעים באינפלציה הוא זה שנובע מאי וודאות, שינויים בהרגלי הצריכה ובשווי השוק של מניות פחות יציבות ושל מדדים. לנו, נותר רק לחיות – ולראות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.