אולי גם אתם לא ממש חשבתם על זה, אולי פתאום, כשהעניין עולה, גם אתם טופחים לעצמכם על המצח ותוהים, הרי ברור שמצבר כה עצמתי ומנועים חשמליים כל כך חזקים פולטים קרינה, אז איך זה שלא נתקלנו בהתראות אודות אפשרות שרכבים חשמליים פולטים קרינה מסוכנת?

כשמדובר בתקשורת סלולרית, שנאים של רשת החשמל, אנטנות וכדומה – נערכים מחקרים, מתנהלים דיונים ונשמעות אפילו תיאוריות קונספירציה לפיהן תאגידים חזקים פועלים ממניעים כלכליים ואינם מהססים ליצור זיהום קרינה הפוגע בבריאות הציבור. מדוע כשמדובר ברכבים חשמליים אין כמעט הד תקשורתי אודות סכנות אפשריות מקרינה שהם פולטים?
חשוב לציין שבישראל טרם גובש תקן למדידת קרינה מרכב חשמלי. משרדי הממשלה מטילים את האחריות זה על זה והנושא מטופל, או יותר נכון כמעט אינו מטופל, על ידי משרד הבריאות, משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה במקביל. ייתכן שבקרב הציבור מכוניות חשמליות נתפסות כחידוש התורם לשמירה על איכות הסביבה וכך עניין האפשרות שהן פולטות קרינה אלקטרומגנטית מזיקה חומק מתחת לרדאר.

במשרד התחבורה טוענים – “יצרני הרכב מגבילים את רמות הקרינה”

משרד התחבורה פועל ביד רמה להבטיח שכלי רכב הנעים על הכבישים בישראל יהיו בטוחים. תקנים שונים נקבעים כדי לוודא שלארץ מיובאים רק רכבים המספקים רמת בטיחות טובה, מי שמעוניינים לבצע שינוי ברכב נדרשים לקבל אישורים ממכון התקנים, לעבור ביקורת של משרד התחבורה, ואין זה עניין פשוט להעביר רכב ישן טסט שנתי. לעומת זאת, ככל שהדבר נוגע לרכבים חשמליים, עמדת משרד התחבורה היא שאין צורך בתקן מקומי הקובע רמות קרינה מותרות זאת מכיוון שיצרני הרכב פועלים בעצמם להגביל את רמות הקרינה בדגמים המיובאים לארץ.
חשוב מאוד לדעת שבשנים האחרונות מספר גופים עצמאיים בחרו שלא להסתפק בתשובות כגון הנ”ל מן הרשויות, הבינו שאי אפשר לסמוך על יצרני הרכב וביצעו בדיקות עצמאיות לרמות קרינה שפולטים רכבים חשמליים. לא פעם קרה שחברות שביצעו בדיקות כאלה החליטו לא לצייד עובדים ברכבים היברידיים בשל חשש לפגיעה בבריאותם כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית מייננת בעת שימוש ברכב.

במשרד להגנת הסביבה פועלים לגבש תקן רמות קרינה של רכבים חשמליים

לפני כשלוש שנים הרימו במשרד להגנת הסביבה את הכפפה והחלו לפעול לגיבוש תקן רמות קרינה לפיו יחולקו רכבים חשמליים לקבוצות (בדומה לחלוקת רכבים בעלי מנועי בעירה פנימית לפי דרגות זיהום אוויר). התקן המדובר אמור היה להיכנס לתוקפו במהלך שנת 2019 אולם נכון לאמצע שנת 2021 מלאכת גיבוש התקן טרם הושלמה. העיכוב, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, נובע מהתנהלות מול גופים בינלאומיים, כגון האיחוד האירופי, העמלים על גיבוש תקנים עולמיים למדידת קרינה של רכבים חשמליים. מסמך חשוב מטעם ארגון הECE- (ארגון גג עולמי בתחום בטיחות השימוש במכשור אלקטרוני) עתיד להתפרסם בספטמבר 2022, הציפייה היא שאז ניתן יהיה לבצע מדידות בשיטה אחידה ולהסיק מהן מסקנות אופרטיביות.

מעניין לציין שגם מערכות להפקת חשמל מאור השמש פולטות קרינה ובדומה לרכבים חשמליים נושא זה אינו נלמד די הצורך. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים, אולי הסיבה היא שבשני המקרים מדובר בטכנולוגיות חדשות, אולם קשה שלא לתהות אם לעובדה שגם רכבים חשמליים וגם מערכות פוטו-וולטאיות נתפסים כחידושים ידידותיים לסביבה יש קשר לכך שאין כמעט פיקוח על רמת הקרינה שמערכות כאלה פולטות.

חשוב לזכור שקרינה אלקטרומגנטית נגרמת, ברובה המוחלט, מאנרגיה חשמלית המכונה “זרם חילופין” (AC – Alternating Current). במערכות חשמל פוטו-וולטאיות החשמל מיוצר בזרם ישר (DC – Direct current) ומומר לזרם חילופין ברכיב המכונה “ממיר” שסביבו עלולה להיווצר קרינה ברמה מזיקה. רכבים חשמליים רבים מונעים במנועי DC, רכבים כאלה, כפי הנראה, אינם פולטים קרינה רבה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.