“יום הדין” של הסכמי הסחר – האם העולם נערך לעידן של מכסים הדדיים?
ביום שישי הקרוב, העולם ניצב בפני נקודת מפנה קריטית: תוקפה של ההשעיה הזמנית שהוביל ממשל טראמפ על הטלת “מכסים הדדיים” על סחורות מכל העולם מסתיים, ובכך תפתח הדלת להטלת מכסים רחבי היקף על סחר אמריקאי וגלובלי כאחד. במשך חודשים ארוכים ניסתה וושינגטון להגיע לעשרות הסכמי סחר חדשים, אך בפועל, עד כה נחתמו רק שמונה הסכמים מתוך יותר מ־90 שהוגדרו יעד, ביניהם ההסכם המרכזי עם האיחוד האירופי. השוק כולו מתוח, ומדינות ממתינות לראות מה יעלה בגורלן מול מדיניות סחר אמריקאית שמאותתת על חזרה ל”משחקי מכסים” גלובליים.

סקירה כמותית: כמה הסכמים נחתמו – ומי נשאר בחוץ?
לפי נתוני הממשל, מתוך יותר מ־120 ימים של מו”מ, הושגו שמונה עסקאות בלבד, בין היתר עם בריטניה, וייטנאם, אינדונזיה, הפיליפינים, יפן, האיחוד האירופי ודרום קוריאה. המשמעות היא כי רוב השותפות הכלכליות המרכזיות של ארה”ב – קנדה, אוסטרליה, הודו ומקסיקו – עדיין מחוץ להסכם, ועתידות להתמודד עם שיעורי מכס גבוהים או סנקציות מסחריות מיידיות. עבור מדינות ללא הסכם, טראמפ ציין כי יופעל שיעור מכס בסיסי של 15%–20%, לעיתים אף יותר – מה שצפוי לייקר באופן משמעותי את מחירי היבוא והיצוא, וליצור חוסר ודאות רחב לשוק הגלובלי.

בריטניה: הסכמה מהירה אך נותרו אי־בהירויות
בריטניה הייתה הראשונה לחתום על הסכם סחר חדש, שמטיל מכס בסיסי של 10% על מרבית הסחורות, לצד הקלות ענפיות ופטורים לתעשיית הרכב והתעופה. אולם גם כאן קיימת אי ודאות – סוגיות מרכזיות כמו מכסים על פלדה ואלומיניום, מס דיגיטלי ותקנות נוספות טרם הוסדרו. הפערים ממשיכים להעסיק את לונדון ו-וושינגטון, למרות הרצון להוביל דינמיקה חיובית.

וייטנאם ואינדונזיה: הפחתות מהירות וקשיים מפתיעים
וייטנאם ואינדונזיה הגיעו להסכמים מהירים: בוייטנאם הופחת המכס מ־46% ל־20%, ואינדונזיה ל־19% (לעומת 32% קודם לכן). ההסכמים כללו גם פתיחת שווקים לסחורות אמריקאיות, ביטול מחסומים לא־מכסיים והבטחת נגישות רחבה ליצואנים. יחד עם זאת, יש סימני שאלה – בוייטנאם הופתעו מהיקף ההפחתה, וטענו שציפו למכס נמוך בהרבה, וטרם הובהר כיצד יטופלו מוצרים “משוננים” ממדינות אחרות המועברים דרך וייטנאם.

הפיליפינים ויפן: הפחתות ממוקדות והסכמות ביטחוניות
הפיליפינים חתמו על הפחתה מינורית בלבד (מ־20% ל־19%), אך בתמורה לשיתוף פעולה ביטחוני עם ארה”ב והתחייבות שלא להטיל מכסים על יצוא אמריקאי. יפן הגיעה להסכם אסטרטגי חשוב שהפחית את המכס מ־25% ל־15%, ושילב התחייבות יפנית להשקעה של 550 מיליארד דולר בארה”ב ולפתיחת השוק לרכב, אורז ומוצרים חקלאיים נוספים. טראמפ תיאר את ההסכם עם יפן כ”גדול ביותר שנחתם”, אך בתקשורת טוענים כי נותרו פערים מהותיים – במיוחד סביב רגולציית מזון ורכב.

האיחוד האירופי ודרום קוריאה: דינמיקה זהירה והסכמות מתוחות
האיחוד האירופי חתם על הסכם המעניק לו שיעור מכס בסיסי של 15% – חצי מהאיום המקורי של 30%. ההסכם כולל הפחתת מכסים על כלי רכב, חזרה לשיעורים ישנים על תרופות ומטוסים, אך עורר ביקורת פנימית – ראש ממשלת צרפת אף הגדירו כ”יום שחור” וכניעה אמריקאית. דרום קוריאה הצטרפה להסכם דומה, עם השקעות אמריקאיות ענקיות ותמריצים להכניס חברות קוריאניות לשוק האמריקאי.

סין: התשה כלכלית או תחילתה של מלחמת סחר?
עם סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, לא הושג הסכם מלא, אלא שורת השעיות מכס הדדיות, עם שיעורים גבוהים של עד 145% על סחורות מסין ו-125% על סחורות אמריקאיות. לאחר שיחות בג’נבה ובסטוקהולם נותרה סין עם שיעור מכס ממוצע של 30%, אך הפסקת האש עומדת להסתיים, וחשש כבד מהסלמה קרובה. שני הצדדים מנהלים מאבקי יוקרה, ובכל סבב איום חדש עשוי להוביל לעליית מכסים גלובלית.

מדינות שלא הגיעו להסכם: הודו, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה
הודו עומדת בפני מכס של 25% ואף “עונש” נוסף על מדיניות סחר שאינה מקובלת בוושינגטון, תוך ביקורת על רכישות צבאיות מרוסיה. קנדה ומקסיקו נמצאות במתח גבוה: קנדה צפויה להתמודד עם מכסים של 35% ותמריצים לעודד ייצור אמריקאי; מקסיקו ניצבת בפני שיעור של 30%, וכל תגובת נגד עלולה להוביל להחרפה נוספת. אוסטרליה נהנית זמנית ממכס בסיסי נמוך (10%), אך עלולה להתמודד עם עלייה ל־15%–20% בעתיד, בעיקר אם לא תושג הסכמה מסודרת.

ניתוח אסטרטגי: עולם של הסכמים דו־צדדיים
המדיניות החדשה של טראמפ מחזירה את העולם לעידן של מו”מ דו־צדדי, בו כל מדינה נדרשת “להוכיח את עצמה” בפני וושינגטון כדי לקבל הקלות. במציאות כזו, מדינות קטנות נאלצות להתגמש, ואילו כלכלה כמו סין עלולה להיגרר לעימות ממושך. הגישה הזו מייצרת חוסר ודאות, מטלטלת שווקים, ופוגעת בחזון הסחר החופשי העולמי. חברות גלובליות מתקשות להיערך לשינויים, ומזהירות מפני גלי התייקרות, האטה בשרשראות האספקה ופגיעה בצמיחה.