העימות הפומבי שנחשף לאחרונה בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבין המיליארדר אילון מאסק, עורר גלים בשווקים הפיננסיים והעלה שאלות מהותיות בנוגע לעתיד התמרוץ הממשלתי לחברות טכנולוגיה וענק. הדיון, שהתמקד בהצעת החוק “הצעת החוק הגדולה והיפה” של טראמפ ובסובסידיות המוענקות לחברותיו של מאסק, חושף סדקים פוטנציאליים במערכת היחסים המורכבת בין הממשל לבין המגזר העסקי הפרטי, ועלול להשפיע על מגמות כלכליות רחבות יותר בארצות הברית ובעולם.

הסכסוך נחשף ביוני 2025, כאשר מאסק, שכיהן בעבר כיועץ נשיאותי לטראמפ, הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק של טראמפ. הצעת החוק, המכונה “הצעת החוק הגדולה והיפה”, נועדה להאריך את קיצוצי המס של טראמפ מתקופת כהונתו הראשונה בעלות של 4.5 טריליון דולר ולחזק את אבטחת הגבולות. למרות זאת, הצעת החוק נתקלת בהתנגדות מצד גורמים רפובליקנים שחוששים מהשלכותיה, הכוללות ביטול שירותי בריאות למיליוני אמריקאים עניים והוספת למעלה מ-3 טריליון דולר לחוב הלאומי. מאסק, מצדו, הגדיר את התמיכה בהצעת החוק כ”עבדות חוב”, והדגיש את החשיבות שבמניעת פשיטת רגל של אמריקה, תוך שהוא תהה: “מה הטעם בתקרת חוב אם אנחנו ממשיכים להעלות אותה?”.

סובסידיות ממשלתיות: עורק חיים או עול מיותר?
בתגובה להתנגדותו של מאסק, נשיא טראמפ תקף בחריפות את המיליארדר, תוך שהוא רומז כי הצלחת חברותיו של מאסק, כמו טסלה וספייס אקס, תלויה במידה רבה בסובסידיות ממשלתיות. טראמפ ציין כי מאסק “עשוי לקבל יותר סובסידיה מכל בן אנוש בהיסטוריה, בפער ניכר, ובלי סובסידיות, אילון כנראה יצטרך לסגור את העסק ולחזור הביתה לדרום אפריקה”. אמירה זו, המזכירה את מוצאו של מאסק, העצימה את חילופי הדברים והפכה אותם לאישיים.

האיום של טראמפ לנתק את הסובסידיות לחברותיו של מאסק משקף גישה תחרותית יותר כלפי המגזר העסקי, בניגוד לתפיסה הרווחת כי סובסידיות אלו חיוניות לקידום חדשנות וטכנולוגיות ירוקות. טסלה, לדוגמה, נהנתה מסובסידיות נרחבות בתחום הרכבים החשמליים, שהיוו גורם משמעותי בצמיחתה. באופן דומה, ספייס אקס קיבלה מימון ממשלתי משמעותי במסגרת חוזים עם נאס”א וגופים ביטחוניים, שאפשרו לה לפתח טכנולוגיות שיגור פורצות דרך. דבריו של טראמפ מעלים את השאלה האם ממשלתו בוחנת מחדש את מדיניות התמיכה בתעשיות אלו, ואם כן, מה יהיו ההשלכות על חברות אחרות הנסמכות על תמרוץ ממשלתי.

המערכה על “הצעת החוק הגדולה והיפה”: השלכות פיסקליות ופוליטיות
במרכז הדיון עומדת, כאמור, הצעת החוק “הצעת החוק הגדולה והיפה”. ההשלכות הפיסקליות שלה מעוררות דאגה בקרב כלכלנים ופוליטיקאים כאחד. עלותה המוערכת של 4.5 טריליון דולר להארכת קיצוצי המס, יחד עם התוספת של למעלה מ-3 טריליון דולר לחוב הלאומי, מעלה חששות כבדים בנוגע לקיימות הפיסקלית של ארצות הברית. נתונים אלו עומדים בניגוד חד לעקרונות של אחריות תקציבית, ועלולים להוביל להגברת האינפלציה ולפגיעה באמון המשקיעים. מאסק, בהתנגדותו, משקף את הדאגה הגוברת בקרב גורמים עסקיים ופיננסיים מפני התרחבות החוב הלאומי והשלכותיו ארוכות הטווח על הכלכלה האמריקאית. “כל מה שאני מבקש הוא שלא נפשוט את הרגל של אמריקה”, צייץ מאסק, תוך שהוא מדגיש את העלויות הנסתרות של מדיניות פיסקלית פרועה.

ההתנגדות להצעת החוק מגיעה גם מצד רפובליקנים, הנאבקים להבטיח את ניצחונם בבחירות אמצע הקדנציה של 2026. ההצעה, שצפויה לשלול שירותי בריאות ממיליוני אמריקאים מהשכבות החלשות, נתפסת כפגיעה קשה בציבור הבוחרים, ועלולה להביא להפסדים פוליטיים משמעותיים למפלגה. הפיצול הפנימי בתוך המפלגה הרפובליקנית מדגיש את המורכבות הפוליטית סביב נושאים פיסקליים, ואת הקושי לגבש קונצנזוס סביב הצעות חוק בעלות השפעה כה רחבה. הדיון המתמשך בסנאט ביום שני, כאשר חברי הסנאט החלו בהצבעה על הצעת החוק, מדגיש את המתח בין הצורך בצעדים כלכליים לבין ההשלכות החברתיות והפוליטיות שלהם.