רפורמה כלכלית שמחלקת את אמריקה מחדש

במהלך קיץ 2025, חתימתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על הרחבה חדשה לחוק המס מ-2017 עוררה סערה כלכלית ופוליטית. מדובר במהלך דרמטי שממשיך את דרכו של “חוק קיצוצי המס והתעסוקה” (Tax Cuts and Jobs Act) וכולל שורת הטבות מס נוספות. אלא שההשלכות התקציביות של הרפורמה החדשה מעוררות דאגה רבה, גם בקרב כלכלנים שמרנים, ומעלות תהיות בנוגע לאופן שבו ארה”ב מתמודדת עם התחייבויותיה התקציביות בעשור הקרוב.

לפי נתוני ה-CBO: החוק יוביל לגירעון של יותר מ-3.4 טריליון דולר

משרד התקציב של הקונגרס האמריקאי (CBO) מעריך כי יישום החוק יוביל לגידול של כ-3.4 טריליון דולר בגירעון הלאומי עד שנת 2034. מדובר בנתון חריג וחסר תקדים כמעט במונחים היסטוריים, ששווה כמעט לתקציב השנתי הכולל של ארה”ב. חלק מהערכות הלא רשמיות אף טוענות כי מדובר בטווח שעלול להגיע עד ל-4.5 טריליון דולר, אם לא יינקטו צעדים מאזנים מקבילים.

הרחבה של חוק המס מ-2017: המשך המגמה

החוק החדש מרחיב חלקים מרכזיים מהחוק המקורי של טראמפ. הוא משמר את שיעורי המס המופחתים לעסקים (21% לעומת 35% בעשורים הקודמים), מעניק הקלות למשקי בית עם ילדים, מציע הטבות מס לגיל השלישי ומרחיב את תקרת ההחזר על מסים מקומיים (SALT deduction) עד ל-40,000 דולר.

זיכוי מס לילדים וקצבאות לפנסיונרים

במרכז החוק החדש עומד זיכוי מס מוגדל להורים – 2,200 דולר לכל ילד – שמהווה המשך ישיר למהלך שהתחיל עוד בממשל טראמפ הראשון. במקביל, הקצבה החדשה לבני 75 ומעלה תעניק להם החזר מס של עד 6,000 דולר, סכום משמעותי עבור פנסיונרים רבים. צעדים אלו זכו לתמיכה בקרב קהלים שמרנים וליברליים כאחד, אך הביקורת נותרה סביב מקורות המימון שלהם.

פגיעה בתוכניות סוציאליות: מיליוני אזרחים יאבדו כיסוי בריאותי

לצד ההטבות, החוק כולל גם קיצוצים נרחבים בתוכניות רווחה. תוכנית Medicaid צפויה לעבור התאמות, כולל דרישות עבודה מחמירות, העברת אחריות למדינות, והפחתת תקציבים. ההשלכות, לפי ה-CBO, עשויות להביא לאובדן ביטוח בריאות עבור כ-10 מיליון אמריקאים.

גם תוכנית SNAP, המוכרת יותר כ”תלושי מזון”, צפויה להצטמצם באופן משמעותי. משפחות רבות, ובעיקר חד-הוריות, עלולות להישאר ללא גישה לסיוע תזונתי – מהלך שמעורר תגובות חריפות בקרב עמותות ופעילים חברתיים.

אנרגיה ירוקה ותחבורה חשמלית: ביטול תמריצים והאטה בפיתוח

החוק החדש מבטל זיכויים ומענקים ממשלתיים שהיו קיימים לרכישת רכבים חשמליים, להתקנת פאנלים סולאריים ולפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. המשמעות הישירה היא האטה בהשקעות בענף, ירידה בתמריצים לצרכנים, ועלייה צפויה בעלויות האנרגיה הביתית בטווח הבינוני. תעשיית האנרגיה הירוקה בארה”ב כבר החלה להרגיש את ההשפעה עם ביטולים של פרויקטים והקפאת מיזמים עתידיים.

ביקורת ציבורית: מי באמת נהנה מהחוק הזה?

מבקרי החוק טוענים שמדובר ברפורמה שמשרתת בעיקר את בעלי ההכנסות הגבוהות ואת התאגידים. ארגון “Patriotic Millionaires” – שמאגד מיליונרים ליברליים – פרסם הצהרה לפיה “החוק מעביר הון מהציבור הרחב לשכבת העשירים, תוך פגיעה בשירותים בסיסיים”. גם קבוצות מחקר עצמאיות כמו “המרכז לתקציב ואחריות פיסקלית” מציינות כי עיקר ההטבות יגיעו ל-10% העליונים של בעלי ההכנסה.

האם הצמיחה תכסה את הגירעון?

התומכים ברפורמה, כולל בכירים לשעבר בממשל טראמפ, טוענים שהצמיחה הכלכלית שתחול כתוצאה מההקלות במס תפצה על ההפסד התקציבי. אולם, ניתוחים אובייקטיביים מעריכים כי גם במקרה של צמיחה שנתית של 2%–2.5%, רק כ-20% מהגירעון יוכל להתכנס באמצעות תוספת הכנסות ממסים.

בהתאם לכך, תחזיות מצביעות על כך שהחוב הלאומי של ארה”ב עשוי לחצות את רף ה-40 טריליון דולר עד תום העשור. החזרי הריבית לבדם עלולים להגיע ליותר מ-1 טריליון דולר בשנה – סכום שיגביל את יכולת הממשלה להגיב למשברים עתידיים.

השפעות על שוק המניות וההשקעות

בטווח הקצר, החוק עשוי לייצר רוח גבית לשוק המניות. מגזרים כמו נדל”ן, טכנולוגיה וייצור עתיר הון נהנים כבר עתה מביקוש מוגבר. עם זאת, בטווח הארוך, ההשפעה של חוב פדרלי הולך ותופח, לצד ירידה בהשקעות ציבוריות, עלולה להכניס את השוק לתנודתיות גוברת ואף לשחיקה בתשואות.

משקיעים מתוחכמים שוקלים כבר כעת פיזור השקעות לאפיקים פחות רגישים לריבית, ומחפשים ביטחון במטבעות דיגיטליים, סחורות וזהב. הסקטורים שנהנו מההטבות הנוכחיות עשויים להיתקל בקשיים ברגע שיידרשו קיצוצים עתידיים כדי לאזן את התקציב.