אז מה קורה בשוקי ההון מסביב לעולם בימים האחרונים?
ליאור מור ורוני מור פודקאסט פרק 1
בארה”ב מדברים על תקרת החוב, בישראל מתמקדים בנתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר.
תקרת חוב – מה זה אומר?
בארה”ב מוגדר היקף מקסימלי של החוב הלאומי שהיא בעצם תקרת החוב. זו מגבלה על כמות הכסף שהממשל בארה”ב יכול ללוות. כמו כל ממשל הוא צריך כסף כדי לשלם את המשכורות וההוצאות של גופי הממשל השונים. ב-2011, למשל, לא הייתה הסכמה והתקיימה השבתה נרחבת של שירותים ממשלתיים, כי פשוט הפוליטיקאים לא הצליחו להגיע להסכמה על הגדלה של תקרת החוב.
על מה הפוליטיקאים אמורים להסכים?
הרעיון הוא שהממשל יכול להנפיק אג”ח מבלי לקבל אישור של בית המחוקקים. בשונה מכנסת ישראל שם לקואליציה, כלומר, לממשל, יש גם רוב בבית המחוקקים, בארה”ב אין בהכרח רוב לממשל. הסיפור עם תקרת החוב הוא לא עניין חדש. באופן מסורתי נהוג להגדיל את התקרה לפי הצרכים של הממשל, אבל בשנים האחרונות, זה הפך לכלי פוליטי כאשר הרוב בבתי המחוקקים לא נמצא בידי הממשל.
ואם לא יאשרו את הגדלת התקרה מה יקרה?
בגדול זה אומר חדלות פירעון של ממשל האמריקאי (ארה”ב, כן?). בקטן זה אומר שאין כסף למשכורת לגופי הממשל ולכן הם לא יוכלו לספק שירותים, כפי שהייתה אותה השבתה ב-2011.
ואיך זה קשור לשווקים?
אם הממשל לא יוכל לשלם את הריבית בגין אג”ח המדינה זה יזעזע את כל השווקים בעולם. הדולר הוא המטבע המוביל בעולם ואג”ח ארה”ב הן האגרות הסחירות ביותר והן משמשות ברמוטר לכלכלה העולמית. אם ארה”ב לא תעמוד בהתחייבות האג”ח שלה אז צפוי כאוס רציני בשווקים, נפילה של הדולר ובהיבט הריאלי סכנה ממשית למיתון עולמי.
בתור משקיעה – יש ממה לפחד?
ניסיון העבר מלמד שתמיד הרפובליקאים והדמוקרטים הגיעו להסכמות ביניהם אבל עד שיגיעו להסכמות צפוי מסחר עצבני ותנודתי בשווקים. כמו תמיד, הבורסות והמשקיעים לא סובלים חוסר וודאות, ממש כמו הסוגייה הזו של תקרת החוב.
ומה קורה בישראל? כולם מצפים להחלטת הריבית הקרובה?
אחרי שנים ארוכות בהן הריבית הייתה אפסית, בשנה האחרונה היא קפצה בארה”ב לרמה של 5.25% ובישראל ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%. היום (22.5.23) תפורסם החלטת הריבית וכולם מצפים להבין את התחזית של בנק ישראל כי הריבית המרכזית משפיעה על ענפים רבים במשק וגם על החיים שלנו התושבים.
איך הריבית משפיעה על החיים שלנו?
הריבית משפיעה על הכלכלה כולה – ממנה נגזרים הריביות על ההלוואות, המשכנתאות, הביקוש לנכסי השקעה וכו’. ככל שהריבית גבוהה אפשר לומר שהאדם הפרטי מרגיש בכיס שלו את ההתייקרות של המוצרים והשירותים שהוא רוכש.
אבל התייקרות זו אינפלציה, לא? אז למה הריבית עולה כשיש אינפלציה?
בגדול, ריבית גבוהה אמורה להגדיל את הביקוש לחיסכון ולצמצם את הצריכה הפרטית שהיא בין היתר מחוללת אינפלציה. אינפלציה גבוהה שוחקת את ערך הכסף, אבל אינפלציה נמוכה מצביעה דווקא על צמיחה יציבה של המשק. יעד האינפלציה בישראל הוא בין 1%-3% שנתי, אבל לפי הנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר האינפלציה בישראל עומדת על 5% במונחים שנתיים.
אוקיי, אז בעצם אינפלציה גבוהה היא בעייתית כי ערך הכסף נשחק ובעצם נוצר מצב של חוסר יציבות במחירים והתייקרויות שעלולות להקטין את הביקוש למוצרים ושירותים מה שיכול לגרום להקטנת ההיצע בהתאם ולהוביל למיתון.
בדיוק. לכן המשחק המוניטרי הוא לאזן בין רמת הביקוש למוצרים ושירותים לבין ההיצע כך שתהיה יציבות מחירים וצמיחה יציבה. הריבית אמורה לעודד אנשים לחסוך כסף ובכך לשמור על ערכו תוך הקטנת הביקוש למוצרים ושירותים, כמובן עד גבול מסוים. אחרת עלולה להיגרם דפלציה שגם היא מובילה למיתון.
ואיך זה משפיע על השווקים?
ספציפית בישראל, הענפים המרכזיים שמושפעים מעליית הריבית הם ענף הבנקאות וענף הנדל”ן והבנייה. הבנקים נהנים כמובן מעליית ריבית שכן הם יכולים לגבות ריבית גבוהה יותר בגין ההלוואות שהם מעניקים, אבל ריבית גבוהה עלולה להביא למיתון ולצמצום הפעילות העסקית הכללית במשק שהיא הלחם והמחאה של המערכת הבנקאית. בענף הנדל”ן והבנייה ישנה חשיפה גבוהה לריבית בשני היבטים. אחד הוא היקף המימון והמינוף של היזמים וחברות הבנייה והשני הוא היכולת של רוכשי הדירות ליטול משכנתאות. בשני ההיבטים הריבית משפיעה לשלילה ולכן ניתן לראות מתחילת השנה כי הסקטורים האלה נמצאים בחסר משמעותי לעומת המדדים האחרים.
אז בישראל מצפים להחלטת הריבית לאחר נתוני האינפלציה שמראים שהיא עדיין בקצב גבוה בישראל ובארה”ב ובעולם כולו מצפים להסכמה לגבי תקרת החוב האמריקאית… אחרת…
אחרת יהיה פה כאוס רציני בשווקים.
תודה ליאור על ההסברים, אני הולכת לראות מה קורה עם הריבית בישראל ועם החוב האמריקאי.
בהצלחה.